גור אריה על ויקרא כא:ט

כשתתחלל על ידי זנות שהיתה בה זיקת בעל וזנתה או מן הארוסין או מן הנשואין. פירוש 'כשתתחלל', מפני שהוא סובר דהוא מבנין נפעל , ואינו מחלק בין לשון נפעל ובין לשון התפעל, כמו שנתבאר בפרשת חיי שרה (בראשית כד, סה) אצל "ותתכס" 'כמו ותשבר ותקבר' (רש"י שם) . ובכמה מקומות הוא זה , מפני שכוונתו לפרש כוונת הענין, שאינו מן הפועלים, אלא מאותם המקבלים הפעולה . והיתה ראויה החי"ת להיות פתוחה, שהוא מן הפעלים הכפולים – שרשו 'חלל' : ומה שאמר 'רבותינו נחלקו', הוא בפרק ד' מיתות (סנהדרין נא ע"ב), כי לדעת רבי עקיבא איירי בין מן הארוסין ובין מן הנשואין, אבל לא פנויה. דיליף ליה בגזירה שוה, נאמר כאן "את אביה היא מחללת", ונאמר להלן (דברים כב, כא) "והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה", מה להלן זנות עם זיקת בעל , אף כאן זנות עם זיקת בעל. אי מה להלן ארוסה והיא נערה, אף כאן נערה והיא ארוסה, תלמוד לומר "ובת", דהוי מצי למכתב 'בת', מאי "ובת", לרבות נשואין. ורבי ישמעאל סבירא ליה הכל היה בכלל "ואיש כי ינאף את אשת רעהו" (לעיל כ, י) לידון בחנק , יצאתה בת ישראל לידון בסקילה , ובת כהן בשריפה, מה כשהוציא בת ישראל להיות נידון בסקילה – ארוסה, אף כשיצאתה בת כהן להיות נדון בשריפה – ארוסה ולא נשואה :