גור אריה על ויקרא כא:ה

לא יקרחו קרחה על מת וכו'. כדמסיק דיליף ליה מגזירה שוה מישראל, דכתיב "למת" גביה (דברים יד, א). וקשיא, דאדרבא, לחומרא יש ללמוד , דמה בכהן דכתיב "לא יקרחו קרחה" אף שלא על מת, אף בישראל אף שלא על מת. ואין לומר דכיון דכתיב "למת" ליכא למדרש דיהא חייב אף שלא על מת , אם כן היאך נוכל למילף דיהא חייב בישראל על כל הראש מגזירה שוה לכהנים, דכתיב גבייהו "לא יקרחו קרחה בראשם", והלא "בין עיניכם" כתיב (שם), ואיך נדרוש על כל הראש. ואין לומר דשאני "בין עיניכם", דנוכל לומר אף על גב דחייב על כל הראש כבין עיניכם – שפיר כתב "בין עיניכם" ללמוד על "בין עיניכם" דתפילין, דיש להניחם במקום שער, נאמר כאן "ולא תשימו קרחה בין עיניכם", ונאמר (דברים יא, יח) "לטוטפות בין עיניכם", מה גבי קרחה במקום שראוי לקרחה, דהיינו במקום שער, אף "בין עיניכם" דתפילין במקום שער יש להניחם (מנחות לז ע"ב) , אבל על מת, אם נאמר דאפילו שלא על מת נמי חייב, אם כן "למת" למה לי. דמכל מקום קשה, דלמה לא נדרש גם כן שלא יהא חייב רק על בין עיניכם, כדכתיב בישראל "בין עיניכם" : ויראה לומר, דודאי יש לנו למילף מה להלן בכהנים חייב על כל הראש, אף כאן בישראל חייב על כל הראש, דעל כרחך קרא דכתיב כאן גבי כהנים נכתב למילף ישראל מכהנים בגזירה שוה לחייב אותם על כל הראש, דאם לא כן, שלא היה חייב רק על "בין עיניכם", לא לכתוב קרא כלל גבי כהנים, ונלמוד כהנים מישראל, דלא גרע מישראל , ולפיכך על כרחך נלמוד לחייב על כל הראש גבי ישראל . ואין לומר דנילף גם כן לחייב אפילו שלא על מת בגזירה שוה מכהנים, דזה לא יתכן כלל, דכיון דכתיב "למת", אם כן אין ללמוד לחייב אף שלא על מת, דהא "מת" כתיב. ולא דמי ל"בין עיניכם" דכתיב גבי ישראל, דחייב על כל הראש, דעל כרחך צריך לאוקמי לגזירה שוה ללמוד שהתפילין הוא במקום שער, כדלעיל: ועוד נראה, דודאי לענין לחייבו על כל הראש יש לומר דלחומרא ילפינן ישראל מכהנים, ואף על גב דכתיב "בין עיניכם", בין עיניכם גם כן הוא חלק אחד בראש כמו שאר הראש, ולפיכך ילפינן לחומרא. תדע, דאם לא כתב "בין עיניכם" לא ידענו באיזה מקום לא יקרחו, לפיכך כאשר כתב "ולא תשימו קרחה בין עיניכם" רוצה לומר בראש, שהרי בין העינים חלק אחד בראש. אבל גבי "למת" לא יתכן לחומרא מקשינן , דהא "למת" כתיב, שאדרבא, אם לא כתב "למת" הוי שפיר טפי , ולפיכך "למת" דוקא, ופשוט הוא. והרא"ם אמר על קושיא הנזכרת למעלה שצריכה עיון, ואין אני רואה מקום עיון:

לכך נאמר לא יגלחו. ואיפכא ליכא למימר – דמפני שכתוב כאן "לא יגלחו", אבל במלקט ורהיטני לא, לכך כתב (לעיל יט, כז) "לא תשחית" אף במלקט ורהיטני, ונדרש לחומרא , דזה לא קשיא כדאמרינן למעלה, דאם כן לא לכתוב כלל גבי כהנים, ונילף מישראל דחייבים אף אם לקטו במלקט ורהיטני , ועל כרחך קרא נכתב בכהנים כדי ללמד ישראל מכהנים, שלא יהא חייב רק על גלוח:

[לחייב על כל שריטה ושריטה]. ואם תאמר, מנא לן למילף גבי שריטה ישראל מכהנים, שמא כהנים ריבה להם מצות יתירות (יבמות ה.) חייבים על כל שריטה, אבל ישראל דלא ריבה בהם מצות יתירות שמא אין חייבים על כל שריטה, אין זה קשיא, כמו דגבי קרחה איכא גזירה שוה ד"קרחה" "קרחה", אף בשריטה יש גזירה שוה, נאמר שריטה בישראל (לעיל יט, כח), ונאמר שריטה בכהנים, מה כהנים חייבים על כל שריטה ושריטה, אף בישראל כן . ורש"י סמך על גזירה שוה דכתב למעלה גבי קרחה, ולא הוצרך לכתוב כאן גזירה שוה זה :