גור אריה על ויקרא כ:ב

עונשין על האזהרות. לא שיאמר להם האיסורים כמשמעות הכתוב, שהרי האיסורים כבר נכתבו (לעיל פרק יח), אלא ל עונשין על האזהרות בא:

מות יומת בבית דין. לא בא לפרש ד"מות יומת" הוא בבית דין, דודאי בבית דין הוא , אלא בא לתרץ כפל הלשון "מות יומת עם הארץ ירגמו אותו" (כ"ה ברא"ם):

שבגינם נברא הארץ. דאם לא כן "הארץ" למה לי, הוי ליה למכתב 'העם ירגמו אותו':