גור אריה על ויקרא ב:ה

שאומר הרי עלי מנחת מאפה וכו'. דאם לא פירש – יביא מנחת סולת :

והכלי אינו עמוק אלא צף. כרבי חנינא בן גמליאל דסבירא ליה כך בפרק כל המנחות (מנחות סג.) . ופירוש 'צפים', רוצה לומר שהכלי מתפשט לרחבו ולא לעומקו , וזה נקרא שהכלי צף. ורש"י פירש שם ששולי הכלי צפין אצל אוגנו , שאמצעית קרקעית הכלי נקפל מלמטה למעלה כעין כלי זכוכית שלנו שהוא כעין תל באמצעיתו , כך פירש רש"י שם:

וכולן טעונות יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי. פירוש, מתחלה נותן שמן בכלי, ואחר כך נותן סולת בתוכה, ואחר כך נותן שמן ובוללה, וחוזר ויוצק עליה שמן . ומה שהזכיר קודם היציקה והבלילה ואחר כך מתן שמן , לפי שהיציקה והבלילה נתונות בגוף המנחה, אבל מתן שמן בכלי, שאינו נותן אלא בכלי, ואינו עיקר כאלו שתי מתנות, מזכיר אותה בסוף , ואין מתן שמן בכלי רק שלא תשרף המנחה: