גור אריה על ויקרא טז:יא

וידוי שני וכו'. פירוש, הא דכתיב למעלה (פסוק ו) "וכפר בעדו ובעד ביתו", וחזר וכתב (כאן) "וכפר בעדו [ובעד ביתו]", דוידוי הראשון היה עליו, [ו]וידוי שני על אחיו הכהנים . ומה שכתב בראשון "ועל ביתו", הוא אשתו, שנקרא "ביתו" . ומה שלא התוודה בוידוי הראשון על הכהנים , שמוטב שיבוא זכאי ויכפר על החייב, ולא יהא חייב מכפר על החייב, כך מתרץ בפרק טרף בקלפי (יומא מג ע"ב) . ואם תאמר, למה צריך לכפר עליו שני פעמים , ויש לתרץ, דעל החטא שאירע בין וידוי ראשון לוידוי שני, שכן אמרו חכמים (זבחים ו ע"ב) ראוים היו ישראל להקריב קרבנותיהם כל שעה, אלא שחיסך עליהם הכתוב שלא יקרבו קרבניהם כל שעה . וכאן אחר שהוצרך להתוודות בלאו הכי על אחיו הכהנים, חוזר להתוודות על חטאו. ועוד, מפני שאין הפר רק של אהרן (רש"י פסוק י), אין ראוי שיהיה מתודה עליו בשם הכהנים בלבד , אלא שהם טפילים לאהרן, שהם "בית אהרן" , ולפיכך חוזר ומתוודה בוידוי שני 'אני וביתי הכהנים', כדי שיהיו טפלים לאהרן בקרבנו: