גור אריה על ויקרא יד:יב

יקרבנו לתוך העזרה כו'. לא סתם הקרבה למזבח , דהא כתיב אחריו (פסוק יג) "ושחט וגו'", אלא דהקרבה לתוך העזרה. ומפני שקשה למה הוצרך בקרבן זה הקרבה להקריבו לעזרה יותר מכל שאר [קרבנות], אמר (רש"י) 'כדי להניף אותו', מפני שהוא טעון תנופה חי, ולפיכך צריך להקריבו לעזרה לשם אשם. לאפוקי שאר קרבנות, דלא היה בהם תנופה כשהם חיים , בשחיטה לשם קרבן סגי , אבל זה דהיה בו תנופה כשהוא חי, היה צריך קודם זה הקרבה לעזרה לשם קרבן :

את האשם ואת הלוג. אבל אין לפרש "והניף אותם" על כל הקרבנות, שהם העולה והחטאת והאשם והמנחה והלוג השמן , שהרי לפני זה כתב "ואת לוג השמן והניף" , אם כן לא קאי רק על לוג השמן דצריך תנופה, ומדכתיב "אותם" בלשון רבים, קאי נמי על האשם שלפני זה: