גור אריה על ויקרא יג:ד

ועמוק אין מראהו וכו' לא ידעתי פירושו כו'. פירוש, אחר שכל מראה חמה עמוק מן הצל (רש"י פסוק ג),[ו]אחר שכתב "ואם בהרת לבנה היא", איך יתכן שאין מראה עמוק מן העור. והרמב"ן תירץ קושיא זאת, דכל מראה החמה עמוק מן הצל כאשר אין בו דבר שחור, אבל כאשר יש בו דבר שחור – מבטל, שלא נראה עמוק. וכאן מפני שיש בו שערות שחורות , אין נראה מראה הנגע עמוק. כך פירש הרמב"ן . וקשיא, שלא נכתב שיש שערות שחורות בנגע, רק שאין שם שיער לבן, ואפשר דגם שחורות אין בו, דכל שאין בו שער לבן – אף על גב שגם אין שחור בו – אין כאן סימן טומאה, דדוקא שער לבן הוא סימן טומאה (נגעים פ"ז מ"ג) , ואם כן הדרא קשיא לדוכתין. ועוד הקשה הרא"ם, דשער לבן סימן טומאה בשתי שערות (רש"י פסוק ג), ולא שייך שיהיה עמוק בשביל שערות שתים, אף על גב דכל שערות הם שחורות, דבשביל דבר מועט כזה לא נראה עמוק : אמנם לאו כל מראה לבן נראה עמוק , דרש"י שינה לשון הגמרא, דלא קאמר בגמרא (שבועות ו ע"ב) רק 'כמראה חמה עמוקה מן הצל', ולא אמרו דמראה לבן הוא נראה עמוק, דדוקא שיש בו זוהר כמו מראה החמה, שיש בו זהרורית, הוא נראה עמוק. ומפני שמראה הנגע לובן שיש בו זוהר, לכך כתיב "ומראה הנגע עמוק", אבל סתם לבן אינו נראה עמוק. תדע לך דלאו בלובן תליא מלתא, דהא גבי צרעת הבית כתיב (ר' להלן יד, לז) "שקערורות ירקרק אדמדם ומראיהן שפל", ואף על גב דלאו דלבן הוא כלל, אלא מפני שהוא ירוק שבירוקים [ו]אדמדם שבאדמדומים יש לו זוהר, לכך נראה שפל , ולא תליא מלתא בלובן. וכן בפירוש תמצא שיש לצרעת זהרורית, דכתיב (דה"ב כו, יט) "והצרעת זרחה במצחו", אמר לשון זריחה, מפני שיש לצרעת זהרורית זך, ולפיכך הוא עמוק. אבל שאר מראה לובן אינו עמוק . וכך הם דברי הרמב"ן :

יסגירנו בבית אחד כו'. לא שיסגור הנגע כמשמעות הכתוב, דזה לא שייך בו סגירה , אלא יסגור האדם בבית כדי ש'יוכיחו סימנים עליו', כלומר שעדיין אינו טמא מוחלט , וגם אינו טהור, לכך לא יחליטו לטומאה, גם לא יניחנו ללכת כמו שאר טהור, רק יסגירנו בבית ויוכיחו הסימנים עליו: