גור אריה על ויקרא יא:לח

בין מים בין שאר משקין כו'. דילפינן מדלעיל (פסוק לד), מה גבי כלי עשאו הכתוב לשאר משקין כמו מים (רש"י שם), הכי נמי גבי שרץ עשה הכתוב שאר משקין כמו מים, והכי דיינינן; נאמר "מים" למטה (כאן), ונאמר "מים" למעלה (פסוק לד), מה "מים" האמור למעלה – עשאו לשאר משקין כמו מים, הכי נמי "מים" האמור למטה עשה הכתוב לשאר משקין כמו מים, כך דרשו בתורת כהנים. ואין לומר דנילף מקל וחומר, דמה כלי שנטמא מן שרץ – עשה הכתוב כל משקה כמו מים, גבי שרץ לא כל שכן , דהא בפרק שני דחולין (ריש לו ע"ב) מפרש דקרא דלעיל (פסוק לד) איירי במת, ולא נוכל למילף שרץ ממת, דהא מת יש בו צד חמור, דמטמא טומאת שבעה (אהלות פ"א מ"א) :

בין הם על הזרע וכו'. בתורת כהנים יליף ליה, מדכתיב "ונפל מנבלתם עליו טמא". ויראה פירושו, דהוי ליה למכתב 'ונפל מנבלתם עליו יטמא', כדכתיב (פסוק לו) "ונוגע בנבלתם יטמא", "וכל אשר יפול עליו במותו יטמא" (ר' פסוק לב), והוי למכתב כאן גם כן 'ונפל מנבלתם יטמא', אלא כתב "טמא" לומר דלא קאי "טמא" על הכתוב של מעלה , וענין בפני עצמו הוא, כלומר הוא טמא בכל מקום, אפילו נפל הזרע לתוך המים. וכן משמע "טמא הוא" בכל מקום :

אף משנגב. דהא לא כתיב 'ואם יש מים על זרע', דהוי משמע בעודו עליו, אבל "כי יותן מים על זרע" כתיב, אף על גב דהשתא אינו עליו: