גור אריה על ויקרא י:ג

וקבל שכר על שתיקתו. דאם לא כן, "וידום אהרן" למה לי, כי אחר שלא כתב שדיבר אהרן – בודאי שתק, ולמה צריך לומר "וידום אהרן", אלא לכך נכתב שקבל שכר על שתיקתו, שנתייחד עמו הדבור, מדה כנגד מדה , הוא שתק מן הדבור ונתייחד עמו הדבור . ומה שהפך רש"י הפירוש , היינו כדי לפרש לך משום כך "וידום אהרן" – כאשר שמע שבניו יראי שמים . וכן יש בפירוש במדרש רבות (ויק"ר יב, ב) . אבל לא בשביל זה שאמר "בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד", שזה אין טעם לדמימה, רק מה שאמר משה שהם גדולים וחשובים ממני וממך, ואם כן צדיקים הם, לכך שתק :

שנתייחד עמו הדיבור. פירוש, שהדבר שדיבר הקב"ה לא דיבר רק לאהרן. אף על גב שממעטינן בכל הדברות שנאמרו למשה ולאהרן שלא נאמרו למשה ולאהרן ביחד, אלא למשה שיאמר לאהרן (רש"י לעיל א, א) ולא נתייחד הדבור לאהרן , נראה לי, שלא שמע הדבור אהרן רק משה בלבד, ו'נתייחד' אל אהרן, רוצה לומר שהיה הקב"ה מדבר כאילו היה אהרן נגדו, ואף על פי שלא שמע אהרן, נקרא 'נתייחד' לאהרן כאילו הקב"ה מדבר עם אהרן, ומשה היה שליח לומר הדברים לאהרן מה שצוה לו המקום. ומכל מקום כיון שדיבר אל משה ואהרן לנוכח להם, כאילו אהרן עמו, זהו חשיבות יותר. וכך פירש רש"י בפרשת קרח אצל "ויאמר ה' אל אהרן" (במדבר יח, א) :