גור אריה על שמות ח:יז

משליח מגרה. דלא יתכן לפרש כמשמעו , דאם כן הוי למכתב 'משליח לך' , מאי "בך", אלא הוא לשון מגרה. ועוד דלא נמצא שלוח אלא בבעלי דיעה שנשלחים , אבל בבעלי חיים – שאין בהם דעת – לא יתכן לשון שלוח :

ויש טעם בדבר. אבל על דם ועל צפרדע לא קשיא למה הביאם עליהם , משום דבהוה הביא עליהם המכות , לפי שהמים קרוב למצרים ועמהם תמיד , וכן הצפרדעים שביאור (לעיל ז, כח), כי היאור הוא אצלם , וכן עפר הארץ , אבל להביא עליהם חיות רעות, שהם בלתי שכיחים ורגילים, שאינם דרים עם בני אדם, ועכשיו קשיא למה הביא ערוב, ולפיכך הוצרך לומר ש'יש טעם וכו" :