גור אריה על שמות ז:ב

אתה תדבר פעם אחת וכו'. ואין לומר "תדבר" לאהרן , דאם כן לא הוי למכתב כלל "אתה תדבר", דפשיטא כיון שאמר "ואהרן יהיה נביאך" (ר' פסוק א) בודאי צריך משה להגיד לו תחילה דבר ה'. ועוד, דהא כתיב (פסוקים יד, טז) "ויאמר ה' אל משה ואמרת אליו", ולא כתיב 'אמור אל אהרן שיאמר אל פרעה וגו" כדכתיב (ר' להלן ח, יב) "אמור אל אהרן הך את עפר הארץ והיה כנים", ומדכתיב "ואמרת אליו" היה משה מדבר אל פרעה . ומה שהביא (הרא"ם) [הרמב"ן] ראיה כמו שהקב"ה מדבר אל הנביא ואחר לא ישמע, כך משה מדבר ולא ישמע פרעה, כי קראו הקב"ה למשה "אלקים ואהרן יהיה נביאך" , אומר אני אדרבה , כי מצד השם יתברך המדבר אין מניעה , ודבר ה' "בכח שובר ארזים" (ר' תהלים כט, ד-ה) , ואילו היה משה רבינו ע"ה מדבר בנחת כדי שלא ישמע פרעה – אין הדבור כך אצל השם יתברך: