גור אריה על שמות ל:לה

ואומר אני כו'. ונדחק רש"י מאד להביא לשון "ממולח" אל לשון עירוב . ואני אומר כי אונקלוס שתרגם 'מעורב', מפני שרוצה לומר כי צריך שיתנו הבשמים טעם זה בזה , וזהו כשהוא מעורב יפה אז האחד נותן טעם זה בזה, אף על גב דהוא יבש , הרי הבשמים נותנים טעם זה בזה, וזה נקרא "ממולח", כי כל דבר שנותן טעם בשני נקרא על שם מלח, כי המלח הוא שנותן טעם באחר , ולפיכך נקרא עריבתו של זה בשם "ממולח" :

ממולח יהיה וטהור יהיה. פירוש, שאין רוצה לומר שיהיה 'מעורב טהור קדוש', דאין הטהרה והקדושה תולה בעירוב כלל שיאמר "ממולח טהור וקדוש" , ולפיכך צריך לומר שכל אחד ואחד ענין בפני עצמו: