גור אריה על שמות כט:לא

שהשלמים [הללו] קדשי קדשים הם. דאי סתם קדשים – נאכלים בכל העיר (זבחים נה.), ואין צריכין שיהיו נאכלין בעזרה. והחצר היה כמו העזרה , כי כל החצר קרוי כן , ולאו דוקא פתח אהל מועד, כדכתיב לעיל (ר' פסוק יא) גם כן "ושחטת את הפר פתח אהל מועד", ולא היתה השחיטה פתח אוהל מועד ממש כדלעיל (אות יא), דהא בעי על ירך המזבח , ואם כן על כרחך הא דכתיב לעיל (פסוק יא) "פתח אהל מועד" היינו כל החצר, הכי נמי כל החצר קרוי כן. ועוד , דמאי שנא מכל קדשים שהן נאכלין בכל מקום בעזרה (זבחים נג.):