גור אריה על שמות כח:לח

לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה. ובמנחות בפרק הקומץ (מנחות כה.) מפרש טעמא מאי שנא עון זה של טומאה , וקאמר 'שהותר מכללה בציבור'. פירוש, שיש בטומאה צד קל , שהרי הותרה מכללה בציבור, שאם כל הציבור טמאים הטומאה דחויה, ועובד לכתחילה בטומאה , דכתיב בתמיד (במדבר כח, ב) "במועדו", אפילו בטומאה (פסחים עז.), וכמו שפירש רש"י בפרשת פנחס , לכך מרצה עון זה. ושם בהקומץ רבה (מנחות כה.) נתבאר :