גור אריה על שמות כו:כד

וקרש שבמקצוע שבסדר המערב היה חרוץ לרחבו כו'. אף על גב שכל הקרשים היו חרוצים בפנים ומצד החוץ כמו קרש שבמקצוע, מכל מקום תולה זה בקרש שבמקצוע, לפי שהוא הגורם כל זה, כמו שנתבאר למעלה (סוף אות ו), שאם לא היה הקרש שבמקצוע לא היה צריך כלל לחרוץ , ומשום קרש המקצוע היה צריך, שאם לא כן לא היו מתחברים הקרש שבסוף צפון ודרום אל קרשי המקצועות, שהיו שפתי האדנים מפסיקין ביניהם, והיה צריך לעשות חריץ לכסות שפתי האדן בפנים עד שיתחברו, וכאשר היה נעשה חריץ בקרש שבסוף צפון ודרום היה צריך לעשות כלם כך, שהקרשים והאדנים שוים היו בשעור אחד, ודבר זה פשוט . והרא"ם האריך בזה , וכל דבריו אין צריך, ואין ממש:

וכן יהיה לשניהם לקרשים שבמקצוע לקרש שבסוף צפון וכו'. דאין לפרש דקאי על שני המקצועות, דהיינו שני המקצועות שהיו במערב , דזה כתיב אחריו "לשני המקצועות". ואין לפרש דפירוש הוא דמפרש, "כן יהיה לשניהם", ואיזה שניהם – "לשני המקצועות", דאם כן לא הוי למכתב עוד "יהיו" , אלא פירוש "כן יהיה לשניהם" היינו קרשים שבמקצוע, לקרש שבסוף צפון ודרום. ואחר כך אמר "כן יהיה לשני המקצועות", רוצה לומר דכך יהיה לכל אחד משני קרשים שבמקצוע, קרש שבמקצוע מערב עם קרש שבסוף צפון, וקרש שבמקצוע מערב עם קרש שבסוף דרום . אלא דקשה, דכתיב "לשני המקצועות יהיו", דמאי לשון רבים שייך בזה, דהוי למכתב 'לשני המקצועות יהיה', כדכתיב "כן יהיה לשניהם", אבל לפי פשוטו נראה דלא איירי רק בקרשי המקצוע , וכך פירושו; "כן יהיה לשניהם", רוצה לומר לשני קרשים שהם במקצוע שיהיו "אל טבעת האחת" . "לשני המקצועות יהיו" פירושו שני הקרשים יהיו למקצועות המשכן, כלומר שיהיו שני קרשים אלו מקצועות המחברים הצדדים יחד, שכל מקצוע מחבר את הצדדין . וכך הוא תרגום אונקלוס :