גור אריה על שמות כב:כד

חוץ משלשה וזה אחד מהן. דהא בודאי צריך לפרש אותו חובה, דהא כתיב (דברים טו, ח) "והעבט תעביטנו". וכבר כתבנו טעמא למעלה (פ"כ אות כח) למה כתוב לשון "אם":

עמי וגוי עמי קודם. ואיירי אפילו לגוי בריבית ולישראל בחנם, ישראל קודם, כדאיתא בפרק איזהו נשך (ב"מ עא.). והקשה הרא"ם דהא מסברא ידעינן, דזה אתה מצווה להחיותו ואילו גוי אי אתה מצווה להחיותו, כדאמרינן בפרק כל שעה (פסחים כא ע"ב) גבי נבילה, לגר בנתינה ולגוי במכירה, בלא קרא גר קודם, כיון שאתה מצווה להחיותו . ונראה לי דלא קשיא מידי, דהתם איירי בגר תושב שאתה מצווה להחיותו , שאין לו ומתפרנס מאחר, וכיון דהוא מתפרנס ממך – בודאי הוא קודם לגוי שאין אתה מצווה להחיותו. אבל הכא בעשיר איירי , ואין אתה מצוה להחיות את העשיר, ואין כאן מצוה של "וחי אחיך" (ויקרא כה, לו) , ובהא קאמר ' עמי וגוי עמי קודם ', אף על גב שגוי יתן לך רבית, מצות עשה להלוות לישראל . ועוד נראה לי, דלא אמרנו דידעינן מסברא רק גבי נבילה, משום דהוי מידי דאכילה, והוא חיותיה , סברא הוא דמצוה – דיהיב למי שמצווה להחיותו, אבל גבי הלואה אין בהלואה חיותיה, שהרי צריך לשלם, ואפילו לעשיר נמי מצוה להלוות , כי הלואה עצמה מצוה, ולא אמרינן בהא מילתא דישראל קודם לגוי אפילו יכול להלוות לגוי ברבית , דלא אמרה תורה להלוות בשביל להחיותו, וצריך קרא :