גור אריה על שמות כא:ז

אמרת מכורה כבר כו'. בערכין פרק המוכר שדהו (ערכין כט ע"ב):

אל תצא בראשי איברים כו'. ואם תאמר, מהיכי תיסק אדעתין לומר שתהא אמה יוצאה בראשי איברים, יש לומר דהווה אמינא לילף קל וחומר מעבד כנעני, מה עבד כנעני שאינו יוצא בשש – יוצא בראשי איברים (פסוק כו), אמה שיוצאת בשש (דברים טו, יב), אינו דין שתצא בראשי איברים (כ"ה ברמב"ן):

יכול יהא העברי יוצא בראשי איברים כו'. דהווה אמינא נילף קל וחומר מכנעני דיוצא בראשי איברים (פסוק כו) , ואין לומר דאמה תוכיח, דיוצאת בשש (דברים טו, יב), ואפילו הכי אינה יוצאת בראשי איברים (רשי כאן), דמה לאמה שאינה נמכרת בגניבתה , תאמר בעבד שנמכר בגניבתו וכו' (להלן כב, ב), כך פירש הרא"ם. ודברים אלו אינם מובנים, דאדרבא, קל וחומר הוא, מה אמה שאינה נמכרת בגניבתה, אפילו הכי כשנמכרת אינה יוצאת בראשי איברים, עבד עברי שהוא נמכר בגניבתו – כשנמכר אינו דין שלא יהא יוצא בראשי איברים , אבל כך יש לומר; מה לאמה דיש בידו ליעדה , ואם כן תהא נשארת אצלו לעולם, ולפיכך לא תצא בראשי איברים, וזה אינו בעבד עברי: