גור אריה על שמות יט:ד

לא מסורת היא בידכם. דאם לא כן "אתם ראיתם" למה לי. ומפני שאין זה טעם שיהיו מקבלים את הברית בשביל שעשה במצרים, דאם חטאו ונענשו – אנהו דאפסידו אנפשייהו , ואין זה טובה לישראל, ולכך אמר 'על כמה עבירות היו חייבים לי קודם ולא נתפרעתי וכו", וזהו הטובה שהוא לישראל, שנפרע משונאיהן מה שעשה להן רעה :

נתקבצו כולם לרעמסס. ואף על גב דלעיל פירש (רש"י יב, לז) "ואשא אתכם על כנפי נשרים" על ק"ך מילין שהלכו ביום אחד מרעמסס לסוכות , הא והא איתא, דכולם נתקבצו לרעמסס מארץ גושן כדי שיהיו יוצאים ממצרים, ומרעמסס לסוכות ק"ך מילין כדי שיתקרבו לים סוף, וירדוף פרעה אחריהם וימצא אותם חונים על הים (לעיל יד, יט). ולפיכך כאן דכתיב "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", אין לפרש על שהלכו מרעמסס לסוכות, דלא שייך "ואביא אתכם אלי", דלא היה זה רק לקרב אותם אל הים כדלעיל, אבל שנתקבצו לרעמסס ביום אחד – שייך בזה "ואביא אתכם אלי", כדי שיוציאם ממצרים:

כנשר הנושא וכו'. ואף על גב דקרא דכתיב "ואשא אתכם" הוא על יום שנתקבצו לרעמסס, ובאותו נשיאה לא היו "כנפי נשרים" , אין זה קשיא, דהכל נקרא נשיאה אחת – ממקום שלקח אותם עד המקום הזה שבאו להר סיני, והרי נשיאה זאת על כנפי נשרים, שגם הנשר אינו הולך תמיד במהירות, וכשצריך – הולך במהירות, וכשאין צריך – אינו הולך במהירות, הכל כפי שהוא צריך. ומאחר שהיה בנשיאה זו בסופה "כנפי נשרים", שהיה המלאך מקבל החיצים (רש"י כאן ולעיל יד, יט), יאמר שהיה בנשיאה שהביאם להר סיני 'נשיאה על כנפי נשרים'. ומה שפירש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" שהמלאך היה מקבל החיצים, והיה לפרש גם כן על יום שבאו לרעמסס , דאם כן לא הוי למכתב "ואשא אתכם על כנפי נשרים", אלא 'ואשא אתכם כנשר גוזליו', מאי "על כנפי נשרים", ועל כרחך תרתי שמעינן; שאם כתב "ואשא אתכם כנשר" לא הוי שמעינן רק שנשא אותם במהירות כנשר, שהביאם מרעמסס לסוכות , אבל מדכתיב "על כנפים" לומר שהיה אומר מוטב שיכנס החץ בי . ולהא לחוד לא אתא, דאם כן לכתוב 'ואשא אתכם על כנפים', אלא שבא לומר שנשאם במהירות כמו הנשר:

והענן מקבלם. ולעיל פירש בפרשת בשלח (רש"י יד, יט) שהמלאך היה מקבל אותם , כבר מבואר למעלה (שם אות כא) כי המלאך היה מקבל החיצים על ידי הענן, עיין שם :