גור אריה על שמות טו:יז

נתנבא וכו'. מה שקשה מכאן למה שפירש אצל "נוסעים אנחנו" בפרשת בהעלותך (במדבר י, כט) , ומה שכתוב (במדבר כ, יב) "לכן לא תביאו את הקהל" , בפרשת שמות ובפרשת חקת ובפרשת בהעלותך בפסוק "נוסעים אנחנו" [מבואר הדבר], עיין שם ואין צריך להכפל הדברים :

מקדש של מטה מכוון נגד מקדש של מעלה. פירש הרא"ם דמשמע דהמקדש הוא עיקר שבתו של הקב"ה , וזה לא יתכן, דהא כתיב (ישעיה סו, א) "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" , לפיכך פירש רש"י שהוא מכוון נגד מקדש של מעלה. ואין בדבריו ממש, דהא שלמה אמר (מ"א ח, כז) "האמנם ישב אלקים על הארץ" , אבל למדו רז"ל (מכילתא כאן) מדכתיב "מכון לשבתך", ולא כתיב 'מקום לשבתך', כי לשון "מכון" דהוא לשון "את המכונות" דספר מלכים (א, ז, כז) , כלומר שהמקדש של מטה הוא כמו דבר שהוא מכון למה שעומד עליו , כי המקדש של מטה הוא למטה, והמקדש העליון הוא למעלה עליו. ואף על גב שדרשו אותו לשון 'מכוון' , אין זה קשיא, כי דבר שהוא 'מכון' הוא מכוין לו . אי נמי מדכתיב "מכון" ולא 'מקום' דרשו שהוא מכוון למקדש של מעלה, והיינו שהוא כנגדו לגמרי עד שנראה שהוא מכון לו :

אשר פעלת ה'. הוצרך להוסיף מלת 'אשר', כי בלאו הכי היה פירוש 'פעל' על המכון, שהקב"ה פעל לשבתו המכון דהוא מקדש של מטה, ואין הדבר כן, שהרי לא היה מפעולות הקב"ה עד לעתיד שאז יבנה הקב"ה את בית המקדש . ולפיכך הוצרך להוסיף מלת 'אשר', וכך פירושו – מקדש של מטה הוא מכון לשבתך שהוא מקדש של מעלה, אשר פעל ה' – מקדש של מעלה:

הטעם עליו זקף וכו'. שאם לא כן היה משמע חס ושלום שהמקדש של אד' כוננו ידיך , ומשמע שתי רשויות מדלא כתב 'מקדשך כוננו ידך', אחר ש"ידך" הוא לנוכח, ויבוא חס ושלום לחרף כאילו הם שני אלהות; "מקדש של אד'" שהוא אלוה אחד – "כוננו ידך", ויהיו כאן שני אלהות. אבל עכשיו "מקדש" מלה בפני עצמו, ופירשו המקדש אשר כוננו ידיך ה', כך שמעתי בשם הגאון מורינו הרב רבי אברהם מפראג94 א , ונכון הוא. אמנם אני מפרש כי לכך הטעם על מקדש, להפרידו מתיבה שאחריו, כדי שיהיה פירושו כי שם א"ד כוננו את המקדש, ואם לא היה נפרד מתיבה שאחריו היה פירושו מקדש של א"ד – כוננו ידיך השם המיוחד , וקאי למעלה על 'אשר פעלת ה" . והוא טעם מופלג לחכמים, כי שם הזה מספרו 'היכל' , ולפיכך הוא אשר הכין בשתי ידים . ועוד, כי למעלה אמר שם בן ד' אותיות פעל את מקדש של מעלה, ואמר על מקדש של מטה כי בשם א"ד הכין אותו, כי מקדש של מטה במה ששכינתו למטה עם הנמצאים מצטרף הוא יתברך אל הנמצאים והוא אדון להם , לכך אמר "מקדש כוננו ידיך" שם א"ד, והוא לשון אדנות, כי האדון מצטרף אל העבד . אבל מקדש של מעלה פעל אותו השם המיוחד, שבו נבדל מן הנמצאים, כי בשם המיוחד אין לו צירוף אל הנמצאים כלל . לכך מקדש של מעלה פעל אותו השם המיוחד, ומקדש של מטה פעל אותו שם א"ד, כי בו יש לו צירוף אל הבריות למטה. ואם לא נפרד מלת "מקדש" מן תיבת השם שאחריו, היה משמע מקדש של א"ד – כוננו ידיך השם המיוחד: 95

חביב בית המקדש שנברא בשתי ידים וכו'. המאמר הזה הוא בפרק קמא דכתובות (ה.), ויש לו סוד נפלא בענין מדריגת בית המקדש שהוא מיוחד למדריגה שהיא למעלה משמים וארץ. והנה אבינה קצת הטעם ותבין יותר משכלך . וכן אמרו שם; גדול מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ, ששמים וארץ נבראו ביד אחד, דכתיב (ישעיה מח, יג) "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", ואילו במעשה צדיקים כתיב "מקדש ה' כוננו ידיך". וכן פירושו , דע כי השמים הוא מציאות חלק העולם, ואינו מציאות הכל, אבל הארץ היא משלים מציאות העולם . ואין ארץ בלא שמים, ואין שמים בלא ארץ . לכך כתיב (בראשית א, א) "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", ופעמים מקדים ארץ לשמים דכתיב (שם ב, ד) "ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים", לומר לך כי שניהם שקולים, כדאיתא בפרשת בראשית (ב"ר א, טו), לומר כי על ידי שניהם הוא מציאות העולם . ואמר הכתוב כי "ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", כמו שיד השמאל ויד הימין שניהם הם האדם ואין יד ימין בלא שמאל ואין יד שמאל בלא יד ימין, כך השמים והארץ שניהם הם מציאות העולם ושלמותו, רק שיחס הארץ אל השמאל לפי שאינה חשובה במדריגה, והשמים אל הימין שהוא יותר חשוב במדריגה . וכמו שהארץ והשמים מיוחדים לשבתו, כדכתיב (ישעיה סו, א) "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", כי השמים והארץ ביחד שהם כוללים כל העולם ביחד, והוא יתברך "אלקי עולם" נקרא (ישעיה מ, כח) , לכך אמר "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", נתן לכל אחד ואחד מדריגתו איך נקרא עליו השם , כי הוא "אלקי עולם" אשר העולם הוא שמים וארץ. אבל המקדש – השם נקרא על הבית הגדול והקדוש כמו שנקרא על שמים וארץ, כי שם הוא שכינתו גם כן. והנה המקדש גדול משמים וארץ, שהשמים נברא ביד אחת, שהרי השמים הוא חלק דבר, וכן הארץ הוא גם כן חלק דבר, כמו שהיד השמאלי הוא חלק, אבל המקדש הוא הכל, כי כמו שהשמים והארץ ביחד משלימים ביחד עד שהש"י נקרא עליהם "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", שכבודו עליהם במה שנקרא "אלקי עולם", ואין אחד בלא שני, אבל ביהמ"ק כבודו הנה בבית, ושמו נקרא עליו . פתחתי לך פתח להבין דברי חכמים, ותכלית הדבור בזה הוא יותר נפלא, אבל הדברים האלו כמו פתח להבין מדריגת המקדש שנברא בשתי ידים: ויש לדקדק על דברי רש"י שנטה אחר המכילתא, שאמרו 'ואימתי יברא בשתים לעתיד וכו", ומשמע מדבריו דמה שכתיב "מקדש ה' כוננו ידיך" קאי על מקדש לעתיד, ואילו בכתובות (ה.) משמע דמעשה צדיקים הוא , וזה מקדש ראשון ושני דהוא מעשה צדיקים, ומקדש לעתיד לא יהיה מעשה צדיקים אלא מעשה הקב"ה , ועל מקדש ראשון ושני אמר "מקדש ה' כוננו ידיך" , ויראה דודאי קרא איירי במקדש לעתיד , דכתיב "כוננו ידיך", ובית המקדש לעתיד יהיה בנין הקב"ה ולא בנין בשר ודם, אבל בנין מקדש ראשון ושני אינו לגמרי בידי ד' רק שהשם יתברך פעל אותו על ידי הצדיקים, שהם היו כמו כלי אל השם יתברך לפעול על ידם. ואף על גב דקרא איירי בבית לעתיד , ילפינן מיניה כמו שמקדש לעתיד נברא בשתי ידים, כך מקדש ראשון ושני נברא בשתי ידים על ידי צדיקים: