גור אריה על שמות יד:כ

הענן והחשך למצרים. פירוש הא דכתיב "ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה" שהם דברים הפכיים , צריך לפרש "ויהי הענן והחשך" 'למצרים', "ויאר" 'עמוד האש לילה לישראל'. ומפני שהוקשה שהכתוב חסר לומר 'ויאר עמוד האש לילה לישראל', לכך פירש 'והולך לפניהם כדרכו' ואין צריך לפרש , שהרי היה הלילה הזה כמו שאר הלילות שהיה מאיר להם הלילה (לעיל יג, כא), וכאילו כתיב 'ויאר הלילה כדרכו ללכת יומם ולילה', כדכתיב למעלה (שם), ואין מקרא זה חסר. וכדי שלא תאמר כי החושך שנזכר כאן הוא חשיכות לילה, לכך פירש 'החשך של ערפל', דכיון דפירש שהיה הענן והחושך לצד מצרים כמו שהוא משמע מלשון "ויהי הענן והחושך" , וזה לא יתכן על חשכת הלילה, דלא שייך בה לצד מצרים רק בכל העולם הוא, ולכך אמר 'והחושך של ערפל' פירוש חושך עב ומכופל היה לצד מצרים :

מחנה אל מחנה. פירוש דהוי למכתב 'ולא קרבו אלו אל אלו', מאי "זה אל זה" לשון יחיד, אלא מחנה אל מחנה , ולכך הוא לשון יחיד: