גור אריה על שמות יג:יט

ולמה לא השביע וכו'. והא דלא הקשה רש"י הקושיא על גוף הכתוב דלעיל (בראשית נ, כה) "וישבע יוסף את בני ישראל", מפני דלעיל לא קשה, דאם לא היה רק שבועה אחת שהשביע את ישראל לא קשיא למה לא השביע אותם שיעלו מיד אותו, כי למה יטריח בחנם את ישראל להעלותו מיד, בשלמא גבי יעקב איכא טעמא שלא יעשו אותו עבודה זרה (רש"י בראשית מז, כט) מפני שראו סימן קדושה ביעקב שפסק הרעב לרגלו , אבל יוסף אמר למה אטריח את ישראל בחנם, כי לא יעשו אותו עבודה זרה . אבל עכשיו שהשביע את אחיו שישביעו את בניהם, ואם מתו פתאום בלא שבועה שהשביעו לבניהם או מחמת שכחה לא היתה כאן שבועה , והוי ליה מחמת זה לצוות את אחיו להעלותו מיד, ולא יהיה בספק זה כלל: ואם תאמר אם השבועה שהשביע את אחיו לבניהם לא היו צריכין אותן הבנים לחזור ולהשביע לבניהם – אם כן במה שהיה משביע לאחיו באותו שבועה היו עומדים בניהם גם כן , ואם נאמר דלא היו בכלל רק אחיו ולא בניהם , אם כן היה צריך שאותן הבנים צריכים להשביע את בניהם גם כן דור אחר דור תמיד, ויהיו ס' רבוא משביעים את בניהם , וזה אי אפשר לומר. ועוד, הרי הכתוב לא אמר רק שהם ישביעו בניהם , ולא שישביעו בניהם לבניהם, ויראה שודאי לא היה משביע את אחיו שישאו עצמותיו אתם, דהא כמו שיוסף מת במצרים כך ימותו אחיו במצרים , דהא עיקר הגלות לא התחיל רק אחר שמתו כל השבטים כדפירש רש"י בפרשת וארא (לעיל ו, טז) , ולפיכך לא היה השבועה להם, רק שישביעו את בניהם כשיצאו ממצרים להעלות את עצמות יוסף עמהם . אבל בניהם נפל עליהם הגלות והיה אפשר להיות נגאלים גם כן , שאם היה חי אחד קי"ו שנה היה הוא יוצא ממצרים, שלא היה ממיתת לוי עד יציאת מצרים רק כמו קי"ו שנה. כיצד – יעקב בן פ"ד שנה היה כשנשא לאה (רש"י בראשית כט, כא), ושתי שנים עד שהוליד את לוי , הרי פ"ו שנים. ויעקב היה כשירד למצרים בן ק"ל (בראשית מז, ט), והיה לוי בן מ"ד . ובן קל"ז מת , נמצא שהיה חי לוי כמו צ"ג שנה. ומאתים ועשר היו במצרים (רש"י בראשית מב, ב), נשאר עד היציאה קי"ז שנה . וכאשר השביע את הבנים לכשיגאלו שיעלו את עצמותיו, כיון שקבלו עליהם הדור ראשון דאם יגאלו – להעלות את עצמותיו של יוסף, חלה השבועה על כל הדורות, שהם בכלל שבועת אבותם . וזה לא שייך באחיו, דלא יוכל להשביעם שהם בעצמם יעלו עצמותיו, דלא יצאו הם ממצרים, ולא היה יכול להשביעם רק שישביעו לבניהם: אי נמי דכאשר השביע יוסף אחיו – אין אחיו כלל ישראל שנאמר שהשבועה חלה על כלל ישראל, דהרי י"א שבטים אינם כלל ישראל, אבל כאשר הם השביעו את בניהם היו הם כלל ישראל , וחלה השבועה על הכלל , ואף דורות הבאים הם בכלל השבועה: