גור אריה על שמות יב:מו

תלמוד לומר על הבתים אשר יאכלו וכו'. כרבי שמעון דסבירא ליה כך . ואיפכא ליכא למימר "על הבתים אשר יאכלו" (פסוק ז) אתא לב' (בתים) [חבורות] דמותר, אבל "בבית אחד" רוצה לומר בבית אחד ממש , דרבי שמעון סבירא ליה יש אם למקרא , וקרינן "בבית אחד יאכל", ואפסח קאי, דצריך שיאכל אותו בחבורה אחת . דאם היה פירושו שלא יאכל אותו בשני מקומות אבל בשני חבורות לעולם מותר, (ש)אם כן צריך לקרות "בבית אחד יאכל" בחולם, שלא יאכל במקום זה וילך לאכול אחר כך במקום אחר, ומדקרינן יאכל, היו"ד בצירי, פירושו שהפסח יהיה נאכל בחבורה אחת, ובזה שייך יאכל היו"ד בצירי, דקאי על ב' בני אדם דלא יחלקו הפסח, ולא שייך בזה יאכל בחולם, דהוי קאי על האוכל, והוא אחד :

הראוי לאכילה. דכתיב "ועצם לא תשברו בו", וקאי אקרא שלפניו, דכתיב "בבית אחד יאכל", ועליו אומר – באותו שהוא ראוי לאכילה – "ועצם לא תשברו בו" (כ"ה ברא"ם):