גור אריה על שמות י:ה

את מראה הארץ. פירוש שמפני שהארבה יהיה כל כך הרבה עד שיפסיק בין האור שעל הארץ ובין הארץ, ובזה יכסה מראה הארץ, שלא יהיה נראה מראה הארץ . אף על גב שלא יהיה הארבה ממש על הארץ , מפני שהוא מפסיק בין האור ובין מראה הארץ – הרי הוא מכסה מראה הארץ, כי אין כסוי רק לשון העלמה , שיכסה אותו מבני אדם . ומה שלא כתיב 'וכסה הארץ' (קושית הרא"ם), מפני שהאור משים את המראה להיות נראה, והארבה שיפסיק בין האור ובין המראה הוא מכסה את המראה, ולפיכך כתיב "וכסה את עין הארץ" , רק אצל הרואה שהוא מכוין לראות את הארץ כתיב "ולא יוכל לראות הארץ", ולשון "עין" כמו "עין הבדולח" (במדבר יא, ז) . והרא"ם הבין דברי רש"י שרוצה לומר שהארבה יהיה על הארץ עד שיכסה את עין הארץ , והקשה דהוי למכתב 'וכסה הארץ' לא "עין הארץ", ואינו כך, כמו שאמרנו . ואונקלוס תרגם 'עין שמשא דארעא' רוצה לומר כי "עין" הוא הנצוץ של השמש שיש על הארץ, כי הניצוץ הוא גם כן מראה הארץ , ומפני שהארבה יהיה מפסיק בין השמש ובין הארץ עד שלא יבא ניצוץ אל הארץ – נקרא זה "וכסה עין הארץ", שהרי יהיה מעלים ומכסה את הניצוץ . כי אין הכסוי אשר הוא פה רק העלמה, שלא יהיה נמצא לאדם, כמו "היפלא" (בראשית יח, יד) שתרגם 'היתכסי' :