גור אריה על שמות י:יט

אף המלוחין וכו'. דאם לא כן "אחד" למה לי, אלא המיוחד להם , שמלחו מהם, הלך לו:

ורוח הקדים . זה אינו בקצת ספרים, ובקצת ספרים ישנו אחר "לא נשאר ארבה אחד" (פסוק יט) שלא כסדר , ויש לפרש מפני שבא ליתן טעם גם כן אל "ויהפוך ה' רוח ים חזק" . והא דלא פירש זה אצל "ויהפוך ה' רוח ים חזק מאוד" , כי אין שם מקומו של " ורוח הקדים ", לכך פירש כל הענין תחלה, ואחר כך חזר לפרש " ורוח הקדים " "ויהפוך רוח ים חזק מאוד" ביחד. ועוד יש לומר כי לעיל במקומו (פסוק יג) אין אנו צריכין לזה הטעם, דרוח קדים הוא יותר חזק, דכתיב (להלן יד, כא) "רוח קדים עזה" עזה ברוחות (רש"י שם), ולפיכך לעקור הארבה ממקומו צריך רוח חזק, ולהחזירו למקומו – די ברוח מערב שאינו חזק, שנוח להחזיר למקומו . אבל עכשיו שפירש שאף המלוחים הלכו להם, ולא שייך בזה שחזרו למקומם – שהרי מלוחים היו , ואם כן קשיא מפני מה הביא רוח מזרחי ולא רוח ים הראשון :