גור אריה על דברים ד:י

מוסב על מקרא שלמעלה. ואין פירושו שתודיע לבניך ולבני בניך "יום אשר עמדת וכו'", דזה אינו, שהרי "והודעתם" כתיב במ"ם כנוי הרבים, וקאי למעלה (פסוק ט) "פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך", ועליו קאי "והודעתם" מ"ם כנוי הרבים , ואי הוי קאי למטה על "יום אשר עמדת", הוי למכתב 'והודעת לבניך יום אשר עמדת':

ילפון לעצמם. דאם לא כן, ילמדון הלמ"ד בפתח מיבעי ליה, דהוא מבנין הדגש יוצא לאחר , ומדכתיב "ילמדון" הלמ"ד בשו"א מבנין קל, אינו יוצא לאחר, ורוצה לומר ילמדון לעצמם: