גור אריה על דברים כז:כד

י"א ארורים וכו'. ולי נראה מספר י"א יש בו ארור, לפי שהקללה במעוט, והברכה ברבוי . ולפיכך א' הוא ארור, שאין בו רבוי. וכן ב' הוא ברכה, לפי שהוא התחלת הרבוי. ולפיכך אות ראשון מן 'ארור' א', ואות ראשון מן 'ברוך' ב' . ובמדרש (ב"ר א, י) ברא העולם בב', ולא בא' אות ראשון , מפני שהאל"ף היא 'ארור', ובי"ת 'ברוך', כדי שיהיה קיום לעולם . וי"א יותר ארור , כי מורה זה על הקללה מאת ה', כי עד מספר עשרה הוא שייך לתחתונים, כמו שאמרו (סוכה ה.) לא עלה משה ואליהו למעלה מעשרה . ולכך מספר י"א הוא התחלת המספר המתיחס אל עליונים, כמו אחד בתחתונים . וכאן בא לומר שיהיו ארורים מן השם יתברך, ולפיכך הארורים י"א. ו'ארור' במספר קטון י"א . וכן הברכה מלמעלה הוא י"ב, שהוא התחלת הרבוי בעליונים, ולכך 'ברוך' במספר קטן י"ב: