גור אריה על דברים כז:יב

והכהנים והלוים וגו'. אף על גב דשבט לוי היה עומד על הר גריזים , מתרץ במסכת סוטה בפרק אלו נאמרין (סוטה לז.) אליבא דרבי אליעזר, הראוי לשירות – למטה, ושאינו ראוי לשירות – למעלה על הר גריזים:

ופתחו בברכה וכו'. והא דכתיב "אלה יעמדו לברך את העם", דמשמע שאלו ששה שבטים מברכים, זה אינו, דהא בפירוש כתוב (פסוק יד) "וענו הלוים וגו'". אלא "לברך את העם" פירוש שיעמדו על הר גריזים, שכשהלוים מברכים את העם פונים הלוים את פניהם אל הר גריזים, ואלו ששה שבטים עומדים על הר גריזים נקרא "עומדים על הברכה". וכן "ואלה יעמדו על הקללה" (פסוק יג):

ופתחו בברכה וכו'. דהא ברכה קודם קללה כתיב , אם כן על כרחך פתחו בברכה. ואם תאמר, למה כתב קללה בקרא, אדרבה, הוי למכתב הברכה בקרא . ויראה לומר שהעיקר הוא הקללה, שהיו צריכים לקבל התורה באלה (רש"י פסוק כו), ולפיכך כתב הקללה בקרא: