גור אריה על דברים כו:טו

כאשר נשבעת לאבותינו לתת לנו וקיימת. פירוש, שאין "נשבעת לאבותינו" דבוק אל מה שלפניו (אל) "ואת האדמה אשר נתת לנו" הקודם לו, דהא לא נשבע שנתן לנו . וגם אינו דבוק אל "ארץ זבת חלב ודבש" הבא אחריו, דלא נשבע הקדוש ברוך הוא לתת להם ארץ זבת חלב ודבש . לכן פירושו "כאשר נשבעת לנו" 'וקימת', וזאת הארץ היא "ארץ זבת חלב ודבש". והשתא "כאשר נשבעת לאבותינו" דבק שפיר אל "ואת האדמה שנתת לנו":