לא תחבול שלא בשעת הלוואה. דלשון 'חבלה' משמע שהמלוה עושה זה , לאפוקי בשעת הלואה, דלא שייך חבלה, שהוא נותן לו ברצונו, ומה שהוא נותן לו – מלוה עליו. דכמו שהוא יכול למכור אליו מה שירצה, כך יכול למשכן לו מה שירצה. אלא שלא בשעת הלואה איירי, והוא חובל אותו על כרחו בבית דין , בזה כתיב "לא תחבול בגד אלמנה":