גור אריה על דברים טז:ט

משנקצר העומר שהוא ראשית הקציר. דאין לומר קציר דעלמא, דאם כן אין זמן לדבר, שזה קוצר היום וזה קוצר למחר , אלא בקצירת העומר הכתוב מדבר. ועוד, שכן כתוב בפירוש למעלה (ר' ויקרא כג, טו) "וספרתם מיום הביאכם את עומר התנופה וגו'", והוא ראשית קצירת העומר:

נדבת ידך. פירוש, "ידך" הכתוב פה כמו "אם תשיג ידו" (ר' ויקרא יד, כב), שרוצה לומר שידו משיג לזה, ולשון 'די (מסת) [נדבת] ידך' הוא נדבת די השגת ידו: