גור אריה על דברים יד:יב

לאסור את השחוטה וכו'. ואין להקשות דילמא איפכא, לאסור המשולחת ולהתיר את השחוטה , דזה אינו, דמסתברא שלא אמרה התורה "שלח" (ויקרא יד, ז) לתקלה, שיהיו נכשלין בה בני אדם . ומיהא אי לאו קרא (פסוק יא) "כל צפור טהורה" , מכח הך סברא לא מכשרינן , דהוי מקשינן אותה לציפור השחוטה, והוי אמרינן אף על גב שמשלח לתקלה, כיון שהוקשו הך שניהם – אסורים: