גור אריה על דברים יב:ו

שלמי חובה. דאי בשלמי נדבה, הרי הם בכלל "נדריכם" , אלא שלמים – ב שלמי חובה איירי. והא דאמר בספרי (שלמיכם) ["זבחיכם"] 'בין שלמי יחיד בין שלמי ציבור', לא כמו שחשב הרא"ם 'שלמי יחיד' הם שלמי נדבה, דאין זה, אלא שלמי יחיד הם שלמי שמחה , והם חובה (חגיגה ח.), ו'שלמי ציבור' הם שלמי עצרת (ויקרא כג, יט), וכולם בחובה איירי:

לאכול לפנים מן החומה. דאם לא כן, למה צריך להביאם לירושלים: