גור אריה על דברים יב:כח

זו משנה. פירוש, משנה נקרא עיקר המצות איך שיעשה אותם , ולימוד המשנה מביא לידי מעשה, שמתוך שהוא יודע עיקרי הדינים יעשה המצות. לכך נקראת המשנה 'שמירה', ששומר את המשנה לעשות המצוה . ועוד, שהמשנה נקראת 'שמירה' לפי שהמשנה הם הם ההלכות הפסוקות, והם אצורות אצלו בשכלו, ובם השמירה שייך. אבל בתלמוד לא שייך שמירה, לפי שהתלמוד הוא תירוץ קושיות וסברות, ולא שייך בזה שמירה, כי אינו אוצר בדעתו אלא צורת הדברים, וזהו המשנה . ונקראת 'משנה', מפני שהוא פירוש התורה כולה, וכאילו חוזר ושונה אותה כולה:

שיהא חביב וכו'. דאם לא כן, "את כל הדברים" למה לי:

הטוב בעיני שמים וישר בעיני האדם. ומה שלא פירש איפכא, דהשתא הוי "הישר" דבק אל "בעיני ה'" , וזה מסתבר יותר לפרש . ויראה כי יותר יש לפרש "הטוב" 'בעיני שמים', כי לשון "טוב" נאמר על דבר שהוא טוב בעצמו , אבל אינו נראה לבריות. ולפיכך יאמר "הטוב" 'בעיני שמים', כי השם רואה ללב, ויודע אם הוא טוב. אבל אדם לא ידע זה בעיניו . אבל לשון "ישר" הונח ראשונה על כל דבר ישר ואינו מעוות, והישר והמעוות הוא למראית העין , והאדם יש לו מראית עין גם כן, לכך יתפרש "הישר" 'בעיני אדם'. וזה ידוע, כי יאמר על הקו – שהוא ישר או מעוות – למראית העין. ואתיא זה כרבי עקיבא בספרי. אבל לרבי יוסי הוי איפכא; "הישר" 'בעיני ה", ו"טוב" 'בעיני הבריות', שצריך לעשות טוב לבריות , ואין צריך לעשות טוב אל השם יתברך, רק שיהיו מעשיו ישרים . וכאשר תדקדק עוד תמצא דבר עמוק במחלוקת זה, ואין להאריך :