גור אריה על בראשית לב:ה

לא נעשיתי שר וחשוב וכו'. דאם לא כן "עם לבן גרתי" למה לי. אי נמי לכתוב 'עם לבן הייתי':

אינך כדאי לשנאותי על הברכות וכו'. דאם לא כן מה בא להגיד בזה. ואם תאמר וכי זה כבוד אביו שהיה אומר 'לא נתקיימה בי ברכת אבי', ויראה היינו דקאמר אחר כך 'דבר אחר גרתי תרי"ג מצות שמרתי', ומה בא לומר לעשו שקיים תרי"ג מצות, אלא דהכי קאמר – אם תאמר דלא שייך שלא נתקיימו בי הברכות, דברכות יצחק על פי ה' ברכו (רש"י לעיל כז, ז), על זה אמר 'תרי"ג מצות קיימתי', כלומר שהברכות שנתנו לי "ויתן לך האלקים מטל השמים" (לעיל כז, כח) אין עיקר הברכות על טוב העולם הזה כמו שאתה סובר, רק שאלו ברכות הם ברכות על התורה, כמו שדרשו במדרש ורמזו רש"י ז"ל לעיל (שם) 'ויש מדרשי אגדה הרבה', והנה זה נתקיים בי, וזה עיקר הברכה, וידעתי שאתה אל תקנא בי במה שקיימתי את התורה, שאין אתה חב בזה. אי נמי דקאמר יעקב 'לא נתקיים בי' פירש שבי לא נתקיימה, כי עשו היה סובר כי הוא יקבל עצמו הברכות, כי לא חשש עשו לזרעו, כמו שאמרנו למעלה (לא, יז, אות ח) כי היה מקדים את נשיו לבניו (להלן לו, ו), ואמר 'בי לא נתקיימו' אך בזרעו תתקיים, ומה איכפת לך בזרעך. ומה שאמר לו כי קיים תרי"ג מצות, כדי לזכור לו כי זכות התורה יעמוד לו, ובזאת אני בוטח. כי אף עשו הרשע היה רואה ביצחק אביו מה גרמה לו מצות השם יתברך וקיום תורתו, ולא שוטה היה, אך רשע היה (ב"ב טז ע"ב):

תרי"ג מצות שמרתי. ואם תאמר והא נשא שתי אחיות (פסחים קיט ע"ב), ויש לומר דזה היה על פי רוח הקודש, ומכל מקום תרי"ג מצות קיים שהרי לא נשא אחרות, רק אלו שנשא על פי רוח הקודש, וזה נקרא שקיים תרי"ג מצות. ועיין לקמן בפרשת ויגש (מו, י, אות ה):