גור אריה על בראשית ל:ל

כמו עם רגל. שרוצה לומר סמוך לרגלי, וזהו שמוש הלמ"ד של "לרגלי", והוא כמו 'עם'. ומפני שאין הברכה עם הרגל שיאמר "ויברך ה' אותך לרגלי", ועוד מה זכות יש ליעקב שהשם יתברך ברך לבן עם ביאת רגלו, לכך הוצרך לפרש 'בשביל ביאת רגלו', וזהו פירוש "לרגלי":

לצורך ביתי. דאין כל מה שהאדם עושה הוא לביתו ממש, שכל הצאן לא היו לביתו – אלא מכרם ולקח בעדם צורך ביתו, ולפיכך פירש "לביתי" ' לצורך ביתי ':

וצריך אני ג"כ לעשות עם בני. ומה שלא פירש כמשמעו – כמו שלבן עושה לביתו גם אני אעשה לביתי (קושית הרא"ם), דאין שייך, דכי אם לא היה עושה לבן לביתו וכי לא היה ראוי שיעקב יעשה לביתו. ואף על גב שבניו קטנים היו, מכל מקום היו יכולים לעשות מלאכה, שהרי ראובן הביא בימי קציר חטים דודאים מן השדה (פסוק יד):