גור אריה על בראשית כט:כז

נקוד בחטף. פירוש בשו"א, ונקרא השו"א בחטף – לפי שמחטיפין השו"א יותר משאר נקודות:

שאם כן היה צריך לנקוד בקמץ . וכן הוא בדניאל (ר' ט, כז) "שבוע וחצי שבוע":

שבעה שבועות. שהוא לשון זכר, דלא כתיב 'שבע שבועות', כי "שבעה" לשון זכר:

לשון רבים. כלומר הנון הראשונה של "ונתנה" הוא לשון רבים , ואינה נון נפעל לומר שתנתן לך גם את זאת. ומה שלבן לא אמר 'ואתן לך גם את זאת', מפני שהיה כולל עמו שאר בני העיר הבאים להכניס החתן והכלה לחופה (ר' פסוק כב), ושתף עמו כל הקרואים דרך כבוד, שגם הם נותנים. אי נמי שרוצה לומר כי "לא יעשה כן במקומנו" שיתנו הצעירה לפני הבכירה, לכך אמר "מלא שבוע זאת ונתנה לך", כלומר בני העיר, שאינם רוצים לתת הצעירה לפני הבכירה (כ"ה ברמב"ן):