גור אריה על בראשית כד:סג

לשוח לשון תפילה. והקשו (תוספות בברכות כו ע"ב) דכאן מביא ראיה מן "תפלה לעני" (תהלים קב, א) שהוא לשון תפילה, ואילו בפרק קמא דע"ז (ז ע"ב) משמע איפכא, דמביא ראיה כי "שיחו" הוא תפילה מלשון "לשוח בשדה", ונראה לומר דכך פירושו – דהכתוב אפשר לפרש "לשוח בשדה" ללכת תחת אחד השיחים, וקאמר (ברכות כו ע"ב) 'אין שיח אלא תפילה ולפני ה' ישפוך שיחו', דהתם לא מצינו לפרש הכי מלשון אילן, והתם הוי מצינו לפרש מלשון דבור, וקאמר (ע"ז ז ע"ב) ד'אין שיחה אלא תפילה' ולא לשון דבור, דהא "לשוח בשדה" לא מצי לפרש לשון דבור. אבל אין לומר דהתם נפרש מלשון דבור וכאן ללכת תחת אחד השיחים, דאין מדה זאת בתורה, דילפינן סתום מן המפורש (יומא נט.), ולכך ילפינן סתם דהכא מן המפורש דהתם, וילפינן סתם דהתם מן מפורש דהכא: