גור אריה על בראשית יח:כט

וימלטו ד' כרכים כו'. הקשה הרמב"ן (פסוק כד) דאם כן מאי היה צריך לתפלה, למה לא יצילו ארבעים הצדיקים את ארבע הכרכים כמו שיצילו חמשים חמשה כרכים, ותירץ משום שאין דומים מרובים העושים מצוה למעוטים העושים מצוה (רש"י ויקרא כו, ח), ושמא לא יצילו הד' כרכים. אך קשה לי אם כן לא הוי למכתב "אולי ימצאון שם מ'" דמשמע בסדום, דשמא לא היו בסדום, ויהיו המ' צדיקים בשאר כרכים חוץ מסדום, אלא על כרחך דכל המקומות ניצלו כאחד, ולפיכך קאמר "אם אמצא שם ארבעים", דהיינו בכל החמשה כרכים, והם כולם מצטרפים וטפילים לסדום (רש"י פסוק כו), ואף על גב דמתחלה בקש נ' – עכשיו התפלל על מ', כלומר דאף על גב דלא יגיעו לכל כרך עשרה מכל מקום יהיו ניצולים, שיהיו ד' כרכים מכריעים את החמשה, וכן ג' כרכים יכריעו שנים לזכות, וכן כולם, כך פירושו. והשתא אתי שפיר לישנא ד"אם אמצא (בסדום) [שם] ", שרוצה לומר בכל החמשה מקומות, אבל לפירוש רש"י לא אתי שפיר כלל: