גור אריה על בראשית יח:יד

מופלא ומופרד ומכוסה . פירוש כי לשון "יפלא" נאמר על הפרשה, כדכתיב (במדבר ו, ב) "כי יפליא לנדור נדר", והוא לשון הפרשה, וזה עיקר לשון הפלאה, אלא שאחר שהוא נאמר על הפרשה נאמר על דבר מופרד גם כן, דהא הפרשה והפרדה אחד הוא. וכן הפרדה וכסוי אחד, דכל דבר שהוא מכוסה מן האדם – הוא מופרד ממנו. ולפיכך תרגם אונקלוס "היפלא" – 'היתכסה' מה' דבר, כי לשון כיסוי הוא שייך כאן. ולא מצינו לפרש לשון הפרשה או הפרדה, דהפרשה הוא מי שמפריד דבר מדבר, וזה נקרא 'הפרשה', והפרדה גם כן על שני דברים שהם מופרדים זה מזה, ושניהם לא יתכן לפרש כך "היפלא מה' דבר", לכך פירוש 'היתכסה מה", שפירושו כי אין דבר נעלם מן ה' לעשות, וזהו בעצמו 'היתכסה', כי כל דבר שהוא מכוסה הוא נעלם, ומה' אין דבר נעלם, ויכול לעשות הכל:

למועד שקבעתי לך אתמול. דאין לומר למועד הזה בשנה האחרת, דהא עכשיו יום ג' למילתו היה (רש"י פסוק א), וביום הראשון למילתו היה אומר לו "למועד הזה בשנה האחרת" (לעיל יז, כא), אם כן אי אפשר לומר "למועד" בשנה האחרת מהיום, וצריך לפרש למועד שקבעתי לך אתמול . אבל לעיל (פסוק י) לא הוי מצי לפרש "כעת חיה" כעת שקבעתי לך אתמול, דלא יתכן לומר כך, דלשון "כעת" משמע כעת הזאת, אבל "למועד" שייך לזמן המוגבל כבר, וזה יקרא 'מועד' – זמן שנקבע: