גור אריה על בראשית יב:ו

נכנס לתוכה. לא שהיה עובר הארץ כולה ויצא מתוכה כמשמעות "ויעבור אברם", דאם כן 'הארץ' מיבעיא ליה, לא "בארץ", אלא שעדיין היה בארץ (כ"ה ברא"ם):

להתפלל וכו'. דאם לא כן למה "עד מקום שכם" דווקא:

הוא שכם. דאם לא כן הרי לא הלך רק עד שכם, אלא ש הוא שכם , וכתב לך "אילון מורה" מפני שהראה לו שיקבלו ישראל שם שבועת התורה, ואצל זה כתיב אילון מורה-"הלא המה בעבר הירדן אצל אלוני מורה" (ר' דברים יא, ל). ואם תאמר למה הראה לו מקום הר גריזים והר עיבל יותר משאר מקומות, אם בשביל קבלת התורה – די הוי כשיאמר לו הדברים בעל פה, ולמה הוצרך להראות לו, אלא נראה שהראה לאברהם מעלת הארץ שבא לשם, שיש מקומות בארץ ישראל קשורים במעלה העליונה הן לברכה הן לקללה, והראה לו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו התורה על ידי ברכה וקללה, ואיך אלו המקומות קשורים בכח האלקים למעלה. ובלאו הכי נמי לא קשה, כי המקום גורם (סנהדרין יד ע"ב), שכיון שבא למקום שיהיה לעתיד כל אלו הדברים הגדולים – באה עליו הנבואה מכל אלו הדברים:

היה הולך וכובש כו'. כדמשמע ממלתא "אז", דמשמע אז ולא קודם לכן, ועיין בפרשת בראשית: