גור אריה על במדבר ט:ז

אמר להם אין קדשים קרבים בטומאה אמרו לו יזרק הדם על טמאים ויאכל הבשר לטהורים וכו'. פירוש, מדאמרו "למה נגרע", משמע שמשה אמר להם שהם לא יעשו הפסח, ובודאי טעמא קאמר להו משום טומאה, ואם כן איך אמרו "למה נגרע", דודאי טעמא רבה אית ביה שיגרעו, משום דאין קדשים קריבים בטומאה, ומאי "למה [נגרע]" , אלא הכי פירושו, שאמרו יזרק הדם על טמאים ויאכל הבשר לטהורים, והיינו "למה נגרע":

וראויה כו'. פירוש, אחר שהכתוב מדבר בכבודו של משה , אם כן יקשה למה לא נאמרה הפרשה על ידי משה. בשלמא אם אמרינן שאין הכתוב מדבר בכבודו, יש לנו לומר משום דאמר "כל הדבר הקשה יביאו אלי" (ר' דברים א, יז), והיה מתפאר בדבר הקשה, לכך נעלמה ממנו ההלכה הזאת , אבל השתא דבכבודו של משה מדבר, והכתוב בא לספר בכבודו בזאת המצוה, אם כן לא נענש בזאת המצוה, אם כן למה לא נאמר על ידו, ותירץ 'וראויה וכו":