גור אריה על במדבר ז:א
Gur Aryeh on Bamidbar 7:1 · גור אריה על במדבר · free full Hebrew text
Open in the reader →ככלה הנכנסת לחופה. לפי שהמשכן הוא החופה, שהיה נקרא "אהל מועד" להתוועד עם ישראל ולהתחבר עמהם . ואף על גב שבכל הספרים נכתב "כלות" בוי"ו , הכי פירושו, מדכתיב "כלות", ולא כתיב 'ביום כילה להקים המשכן', אלא לדרוש לשון כלה. והא דקאמר 'כלת כתיב', רצה לומר שלא כתיב "כילה", שאז לא נוכל לדרוש לשון כלה, שהרי יש יו"ד בין הכ"ף ובין הלמ"ד. אף על גב שאין היו"ד כתובה , כיון שהחירק הוא במקום היו"ד, כאילו היו"ד כתובה. אבל עכשיו שכתב "כלות", נוכל לדרוש לשון כלה:
בצלאל וכל חכם לב וכו'. מקשים (מהרא"י), סוף סוף אף על גב שבצלאל וכל חכם לב עשו המשכן כו' (שמות לו, א), משה הקים אותו, כדכתיב בפרשת פקודי , ושפיר כתב "ביום כלות משה להקים" . ואין זה קשיא, דאין דרך הכתוב לומר כך, דכיון דעתה לא בא לומר רק כאשר הקימו המשכן התחילו לחנכו, מאי נפקא מיניה מי הקימו. בשלמא אם עשה משה המשכן כולו, שפיר כתב "ויהי ביום כלות משה", שהוא עיקר בעשית המשכן, ונקרא על שמו, אבל השתא שהמשכן עשאו בצלאל וכל חכם לב, אם כן אין נפקא מיניה בהקמה, שהקמה בטילה אצל עיקר המעשה, ובשביל שהקים משה את המשכן לא הוי ליה למתלי בו, כיון שבצלאל וכל חכם לב היו העושים, והוי ליה למכתב 'ויהי כאשר הוקם המשכן', ומתרץ דנקרא על שמו כיון שמסר נפשו עליו, ושפיר כתב "ביום כלות משה להקים המשכן":
ולא נאמר ביום הקים וכו'. הרמב"ן כתב שאין זה ראיה גמורה, ד"כלות" אינו מחובר למלת "להקים" , אבל פירוש הכתוב, ביום כלות משה להקים ולמשוח ולקדש את כל – "ויקריבו וגו'" (פסוק ב). והשתא לפי פירוש הרמב"ן יהיה "כלות משה להקים את המשכן" כפשוטו . ודבר זה לא יתכן; חדא, דאם כן יהיה פירוש הכתוב ביום שכלה להקים ולמשוח ולקדש – הקריבו הנשיאים, ואם כן "ביום המשח אותו" (פסוק פד) למה לי, דממנו ילפינן דביום שנמשח הקריבו, כמו שפירש רש"י בסמוך (שם). ועוד, אין הלשון סובל זה, דהוי למכתב 'ביום כלות משה להקים המשכן ולמשוח אותו ולקדש 8 כל כליו ויקריבו הנשיאים': אך קשיא לי, למה לא נאמר "כלות להקים המשכן" כמשמעו, ופירושו שכלה להקים, כי יש למשכן התחלה בהקמה – דהיינו אהל מועד, ואחר כך החצר , ונקרא זה "ביום כלות להקים המשכן". כי אין לומר שאין ההקמה נקרא אלא כאשר הוא עומד לגמרי, ומאחר שאין נקרא שהמשכן הוקם אלא כשהוא הוקם ונגמר ההקמה – לכך לא יתכן לומר בו "כלות להקים המשכן", דודאי זה לא יתכן, דכמו שנוכל לומר שהתחיל להקים המשכן , כן יתכן שכלה להקים המשכן, ואין שום הפרש. לכך נראה שדרשו (סיפרי כאן) מדכתיב "כלות להקים המשכן", ולא הוי למכתב הך לישנא, רק 'ויהי ביום הקים המשכן', ולפיכך דרשו רז"ל שכלו הקמותיו. וכן מוכח לשון רש"י, שאמר ש'לא נאמר ביום הקים המשכן', הנה לא למדו מן לשון "כלות", אלא שלא הוצרך למכתב כלל "כלות":
ראש חודש ניסן היה. פירוש, אל יקשה לך למה לא משח המשכן בפעם ראשונה , שהרי בפרשת פקודי משמע דמיד שהוקם המשכן היה נמשח , ותירץ, דזה לא קשה, דכל הקמות הראשונות לאו הקמות היו, אלא הקמה זאת דהיתה בראש חודש ניסן, שהרי בראש חודש ציוה להקים אותו (שמות מ, ב), ולפיכך זאת היתה הקמה. 'ובשני נשרפה הפרה וכו", כלומר שהכל נמנה מן הקמה זאת, לאפוקי ההקמות הראשונות לא היו הקמה, שהרי לא נשרף הפרה גם כן אלא עד יום ב' מן ההקמה הזאת, ולא נשרפה הפרה כאשר הוקם המשכן בשבעת ימי המלואים, וכן ביום ג' היתה הזאת הלוים. ומעתה לא קשה למה לא משחו בראשונה, מפני שההקמה האחרונה היה נקרא 'הקמה'. וטעם הדבר, שהיא הקמה אחרונה, שהיה המשכן מקוים: