גור אריה על במדבר לו:ד

מכאן שהיובל וכו'. דאם לא כן, מאי שייך "ואם", דהרי בודאי יהיה היובל , אלא שעתיד להיות בטל, ושייך "ואם יהיה היובל" על אותו זמן שמסופק אם יהיה אם לא יהיה, כי אם לא יהיו חוטאים – יהיה היובל, ואם יהיו חוטאים – לא יהיה היובל . ומה שכתב (רש"י) אחר זה 'ואפילו אם יהיה היובל' , היינו שבא לתרץ למה כתב הלשון "ואם" בכאן, ואיך יתיישב הלשון דקאמר "ואם יהיה היובל", דהיינו ספק, שאין רוצה לומר שאם לא יהיה היובל – אז תשוב הנחלה להם , דודאי כל שכן שלא תשוב להם הנחלה . ותירץ, דהכי קאמר, 'ואפילו אם יהיה היובל', כלומר דאם לא יהיה היובל – פשיטא דלא תחזור הנחלה, אלא אפילו אם יהיה היובל וכו':