גור אריה על במדבר לה:טז

אין זה מדבר בשוגג. כלומר , ובא להודיע דלא פטור שוגג ממיתה אלא אם הורגו בדבר שאין בו כדי להמית, אבל אם הכהו בדבר שראוי להמית – אף שוגג חייב מיתה, זה לא יתכן, אלא ממזיד מדבר, ובא להודיע במזיד אינו חייב מיתה אלא בהכהו בדבר שראוי להמית. דאין לומר בשוגג, דהא כתיב בסמוך (ר' פסוק כג) "או בכל אשר ימות בה ויפל עליו", דחייב גלות אף על גב שהכהו בדבר שראוי להמית , ואינו חייב רק לגלות , וכאן כתב "מות יומת", אלא במזיד הכתוב מדבר: