גור אריה על במדבר ל:יא

בנשואה הכתוב מדבר וכו'. והא דלא הקדים "ואם בית אישה נדרה", ואחר כך "ונדר אלמנה וגרושה" (פסוק י), דהוא אחר נשואין שנתאלמנה או שנתגרשה (רש"י פסוק י), דקרא דאלמנה וגרושה, לאו דוקא אלמנה וגרושה, אלא הוא הדין בוגרת, שאין רשות אחרים עליה, הנדר קיים (רש"י פסוק ד). וכיון דלא בא הכתוב אלא להגיד אשה שאין עליה רשות אחרים נדריה קיימין, שפיר מקדים ליה קודם "ואם בית אישה נדרה" דאיירי באשה שיש עליה רשות אחרים. והשתא כל הכתובים כסדר; דקרא שלמעלה (פסוק ז) "ואם היו תהיה" קאי אדלעיל (פסוקים ד-ו), אנערה שהיתה ברשות אביה, ואיירי בארוסה (רש"י שם). ובתר כך קאמר "ונדר אלמנה" (פסוק י), כלומר אשה שאין לה רשות אחרים עליה נדריה קיימין. ואחר כך "ואם בית אישה נדרה", שאם יש רשות אחרים עליה , הבעל מפר: