גור אריה על במדבר כב:לה

בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. ולפיכך לא רצה למנוע אותו מן הדרך, אחר שרצה לילך אתם:

על כרחך וכו'. דאם לא כן , "ואפס" למה לי, אלא בא למעט שכך יהיה, ולא באופן אחר, אפילו אם אתה רוצה לשנות – לא תוכל לעשות . אי נמי, שלא יתכן לפרש שכך היה מצוה אותו "ואפס את הדבר וגו'", דלמה יצוה לו המקום, שהרי מצאנו שהיה רוצה לעשות רעה לישראל (רש"י ד"ה עם), והקדוש ברוך הוא לא הניחו (רש"י להלן כג, טז), ולמה היה צריך לצוות אותו, שעל כרחו היה מוכרח לדבר מה שיצוה אותו הקדוש ברוך הוא, אלא פירוש "ואפס" 'על כרחך':