גור אריה על במדבר כב:לב

יראה ראתה נטתה. פירוש, כי האתון יראה מתחלה, ואחר כך ראתה המלאך, ואחר כך נטתה. כי תחלה, קודם שראתה דבר, היתה יראה, כדכתיב (דניאל י, ז) "והאנשים אשר עמי לא ראו המראה אך חרדה גדולה נפלה עליהם". ואחר כך ראתה , ואחר כך נטתה. וכתב הרא"ם, לא ידעתי לפרש מלת "כי" – "הנה אנכי יצאתי לשטן לך כי ירט הדרך לנגדי" . ואין זה קשיא, דשפיר מתפרש – "על מה הכית אתונך הנה אנכי יצאתי לשטן", ולפיכך לחצה עצמה אל הקיר, כי יראה ראתה נטתה , ו"הנה אנכי יצאתי לשטן" הוא טעם למה לחצה אל הקיר. ואמר, אם תאמר מה בכך כי יצאתי לשטן, מה ידעה האתון דבר זה, וקאמר דהיא יראה ראתה נטתה :

ותכל דוד. ורוצה לומר ותכל נפש דוד, שהרי "ותכל" הוא לשון נקיבה . וכאן גם כן צריך לומר 'כי ירט בעל הדרך לנגדי', ולא הדרך ממש (כ"ה ברא"ם):

לשון רצון. פירוש, כי רצה בעל הדרך ללכת הדרך שהוא כנגדי: