גור אריה על במדבר טו:לא

בזמן שעונה בה. דאם לא כן , 'עונה תשא' מיבעי ליה . והא דכתיב (ויקרא כ, יא-יג) "דמיהם בם", וליכא למדרש 'בזמן שדמיהם בם' , לא קשה, דהתם בא הכתוב לומר דמיהם של חיוב מיתה בם , ואין לפרש כאן דעונו – רצה לומר העון שעושה – היא בו, פשיטא, כיון שכתב "כי דבר ה' בזה", יודע אני שעונו בה, דמיד שעושה העבירה עונו בה, וכי אפשר למצוא שיעשה העבירה ולא יהיה העון בה, אלא פירושו ' בזמן שעונה בה ':