גור אריה על במדבר יד:כד

רוח אחרת שתי רוחות. כלומר, שאין פירושו רוח אחרת ממה שהיה למרגלים, דהוי משמע שהיה למרגלים רוח אחרת , שזה אין לומר, דאפילו פה אחר היה להם גם כן, שהם גינו את הארץ וכלב שיבח את הארץ, וזה לא נקרא "רוח אחרת", דמשמע רוח אחרת בקרבו. אלא כך פירושו, שהיה רוח אחרת בכלב – ממה שהיה נראה רוחו ממה שדבר בפיו, כי מי שהיה שומע כלב מדבר היה סובר שרוחו אשר בקרבו גם כן מסכים עם המרגלים, ולגנות את הארץ, ואינו כן, כי רוח אחרת היתה בו, לא כמו הרוח שהבינו מפיו:

והוא מקרא קצר. שחסר 'לב', כי לא יתכן לשון מלוי בלא לב , ולפיכך חסר כאן 'וימלא את לבו':

חברון תנתן לו. דאם לא כן , "אשר בא שמה" למה לי, הלא הכתוב מדבר בארץ, שכתב לפני זה (פסוק כג) "אם יראו את הארץ" , ולא הוי צריך למכתב "אשר בא שמה", אלא אינו מדבר בכל הארץ, אלא בחברון בלבד, שבא כלב שמה – תנתן לו. וכך פירושו; "והבאתי אל הארץ", ואיזה חלק מן הארץ – "אשר בא שמה", היינו חברון. ומדאמר שיביא אותו אל חברון, בודאי רצה לומר שיביא אותו שם ויתן לו, דאם לא כן הרי לכל הארץ הביא, ולמה זכר חברון: