גור אריה על במדבר יג:ל

צווח ואומר. דאם לא כן , מאי "אל משה", אלא שצווח כאילו רצה לדבר במשה, ומתוך כך היו שותקין, שהיו רוצים לשמוע בגנותו. וזהו "ויהס אל משה", שהיה משתיק אותם במה שרצה לדבר במשה:

אפילו בשמים היא וכו'. ואם תאמר, למה דברו בנמנעות, והלא אינה בשמים , ויש לומר, דהכי אמר להם, אפילו יש להם מזל גדול בשמים שלא נוכל לגרשם – אפילו הכי נוכל לעלות, דאין מזל לישראל (שבת קנו. ), והם מושלים על המזל , לכן "עלה נעלה" על המזל שלהם:

כן דרך הרוצה לשתק וכו'. דאם לא כן , 'וישתיק אותם אל משה' מיבעי ליה, אלא ש'כן דרך וכו":